זהו, היום זה מתחיל.
היום, ה-18 ליולי 2013 אני עושה את הצעד הראשון בדרך להגשמת חלומותיהם של משפחות רבות.
הכל התחיל לפני שנתיים וחצי, כאשר ליוויתי אדם שמאוד יקר לי לעבור ניתוח בבית החולים תל-השומר.
היה מדובר על ניתוח קטן, אמרו לי שמבצעים את הניתוח בשעות אחר הצהריים ובערב כבר משתחררים הבייתה.
כאשר אני מוקף בחברים ובני משפחה קרובים, אני מוצא את עצמי בחדר ההמתנה - שהוא גם חדר ההתאוששות.
במיטה מולי, שוכבת נערה חמודה - ילדה - בת 17 ככל הניראה, בוכה... בוכה שלא תוכל להשלים את הבגרויות, בוכה שלא תוכל להגיע למסיבת הסיום שלה.
אותה ילדה, חולה במחלת הסרטן הנוראית.
מאז אותו היום, רציתי להגיע למחלקות האישפוז בבית החולים של תל השומר ולעשות מעשים שישמחו את הילדים המאושפזים, משהו שיגרום להם לחייך, לזכור שיש אור - שיש עוד משמעות לחיים.
ילדה, בחורה צעירה שבוכה בכי תמרורים - משום שהיא מרגישה שזהו, סוף החיים קרב ומגיע, כאילו הוא נימצא בצד השני, מחכה לה שתבוא, לקחת אותה הרחק מכל מה שהיא - ומכל מי שהיא מכירה.
ואני, אני עומד במקום, קפוא - בפעם הראשונה בחיים אני נימצא במצב שבו לא משנה מה אעשה - אין לי את היכולת להציל אותה מהמצב הרע הזה שאליו היא ניקלעה.
במשך הזמן חשבתי על מספר מעשים התנדבותיים שאעשה על מנת לסייע לאחרים, חשבתי להביא לילדים ממתקים בכל שבוע, חשבתי להביא אלייהם מפורסמים, אפילו חשבתי בכל חודש להשקיע 1,000 שקלים מהמשכורת שלי ולקנות בהם כל פעם דברים אחרים ולהעניק אותם לילדים המאושפזים... בתקווה שאולי אוכל לשפר במעט את הרגשתם ולספק להם כח ממקום שלא ציפו לו.
אחרי שיחות, התייעצויות ודיונים בנושא החלטתי שלא אבצע מעשה שכזה, שאמתין, שאחשוב על זה ושבינתיים אתקדם במסלול החיים שלי - שבין כה וכה הייתי רחוק מהמקום שבו רציתי להיות.
היום אני נימצא בנקודת זמן שבה מיציתי את כל מה שאחלתי לעצמי לתקופה הזו ועמדתי ביעדים שהצבתי לעצמי - ולכן זכיתי להזדמנות להתחיל פרוייקט חדש - עם עוד מספר אנשים.
פרוייקט שבאמצעותו אני ואחרים נוכל לעשות טוב למשפחות שצריכות את העזרה.
שמי יהונתן דבורקין, בן 29, תושב פתח תקווה.
יש לי אמא מדהימה, אח גדול נשוי + 2 נסיכות ואחות קטנה ומטריפה שגרה בדרום הרחוק (אילת) - אני גר עם אמא ויש לנו 4 כלבים בבית.
מילבד היותי עובד בחברת היי-טק, אני גם צלם.
אני מצלם באירועים, סטודיו ביתי, בטבע וכל הבא ליד.
עכשיו כשאני מרגיש בשל ומוכן, החלטתי לארגן קבוצה של אנשים טובים שיסכימו לתרום מעצמם בתחומים הבאים:
- איפור
- עיצוב שיער
- שטח לאירועים
- צלמים
- כסף
- קייטרינג
- מוזיקה
- וכד'...
על מנת לעזור למשפחות נזקקות להגשים אירועים שהם חולמים עלייהם.
בימים שבהם לא קל כלכלית במדינתנו ויש משפחות שרוצות לחגוג אירועים והם אינם יכולים להרשות לעצמם - אני רוצה להרים את הכפפה ולעזור להם לחגוג, להינות ולזכור.
ללא תרומה כספית - אלא אם יבחרו לתת זאת מעצמם, אך עם הסכמה מלאה להשתמש בתוצר לצורך תיקי עבודות.
אשמח בשלב הראשון לשמוע ממכם בהודעות פרטיות (בפייסבוק או במייל) על משפחות שרוצות לקיים אירוע כזה או אחר (חתונה, חינה, בר\בת מצווה, יום הולדת, יום כיף לקבוצה או בודד וכדומה...) אך הן אינן יכולות להרשות כאלו לעצמן.
לפי הסיפור אנסה לארגן כח אדם שיעזור עד כמה שניתן להגשמת אותו חלום ולעשות מעשה טוב לאחרים ושיגרום לנו להרגשה טובה יותר - שעשינו משהו טוב יותר!
בנוסף, אם אתם מרגישים שאתם רוצים לתרום אשמח לשמוע ממכם, אשמח שתעזרו לי ושביחד נגשים חלומות!
* אנא שתפו בלוג זה עם החברים ובני משפחותייכם - כל שיתוף אחד יכול לגרום למשפחה קשת יום להיות שמחה ברמות שקשה להבין.
לדף הפייסבוק שלי: https://www.facebook.com/yehonatan.devorkin
כתובת המייל שלי: devorkin@gmail.com
היום, ה-18 ליולי 2013 אני עושה את הצעד הראשון בדרך להגשמת חלומותיהם של משפחות רבות.
בדרך יהיו עליות, אבל גם מורדות...
הכל התחיל לפני שנתיים וחצי, כאשר ליוויתי אדם שמאוד יקר לי לעבור ניתוח בבית החולים תל-השומר.
היה מדובר על ניתוח קטן, אמרו לי שמבצעים את הניתוח בשעות אחר הצהריים ובערב כבר משתחררים הבייתה.
כאשר אני מוקף בחברים ובני משפחה קרובים, אני מוצא את עצמי בחדר ההמתנה - שהוא גם חדר ההתאוששות.
במיטה מולי, שוכבת נערה חמודה - ילדה - בת 17 ככל הניראה, בוכה... בוכה שלא תוכל להשלים את הבגרויות, בוכה שלא תוכל להגיע למסיבת הסיום שלה.
אותה ילדה, חולה במחלת הסרטן הנוראית.
מאז אותו היום, רציתי להגיע למחלקות האישפוז בבית החולים של תל השומר ולעשות מעשים שישמחו את הילדים המאושפזים, משהו שיגרום להם לחייך, לזכור שיש אור - שיש עוד משמעות לחיים.
ילדה, בחורה צעירה שבוכה בכי תמרורים - משום שהיא מרגישה שזהו, סוף החיים קרב ומגיע, כאילו הוא נימצא בצד השני, מחכה לה שתבוא, לקחת אותה הרחק מכל מה שהיא - ומכל מי שהיא מכירה.
ואני, אני עומד במקום, קפוא - בפעם הראשונה בחיים אני נימצא במצב שבו לא משנה מה אעשה - אין לי את היכולת להציל אותה מהמצב הרע הזה שאליו היא ניקלעה.
במשך הזמן חשבתי על מספר מעשים התנדבותיים שאעשה על מנת לסייע לאחרים, חשבתי להביא לילדים ממתקים בכל שבוע, חשבתי להביא אלייהם מפורסמים, אפילו חשבתי בכל חודש להשקיע 1,000 שקלים מהמשכורת שלי ולקנות בהם כל פעם דברים אחרים ולהעניק אותם לילדים המאושפזים... בתקווה שאולי אוכל לשפר במעט את הרגשתם ולספק להם כח ממקום שלא ציפו לו.
אחרי שיחות, התייעצויות ודיונים בנושא החלטתי שלא אבצע מעשה שכזה, שאמתין, שאחשוב על זה ושבינתיים אתקדם במסלול החיים שלי - שבין כה וכה הייתי רחוק מהמקום שבו רציתי להיות.
היום אני נימצא בנקודת זמן שבה מיציתי את כל מה שאחלתי לעצמי לתקופה הזו ועמדתי ביעדים שהצבתי לעצמי - ולכן זכיתי להזדמנות להתחיל פרוייקט חדש - עם עוד מספר אנשים.
פרוייקט שבאמצעותו אני ואחרים נוכל לעשות טוב למשפחות שצריכות את העזרה.
מעט על עצמי:
שמי יהונתן דבורקין, בן 29, תושב פתח תקווה.
יש לי אמא מדהימה, אח גדול נשוי + 2 נסיכות ואחות קטנה ומטריפה שגרה בדרום הרחוק (אילת) - אני גר עם אמא ויש לנו 4 כלבים בבית.
מילבד היותי עובד בחברת היי-טק, אני גם צלם.
אני מצלם באירועים, סטודיו ביתי, בטבע וכל הבא ליד.
עכשיו כשאני מרגיש בשל ומוכן, החלטתי לארגן קבוצה של אנשים טובים שיסכימו לתרום מעצמם בתחומים הבאים:
- איפור
- עיצוב שיער
- שטח לאירועים
- צלמים
- כסף
- קייטרינג
- מוזיקה
- וכד'...
על מנת לעזור למשפחות נזקקות להגשים אירועים שהם חולמים עלייהם.
בימים שבהם לא קל כלכלית במדינתנו ויש משפחות שרוצות לחגוג אירועים והם אינם יכולים להרשות לעצמם - אני רוצה להרים את הכפפה ולעזור להם לחגוג, להינות ולזכור.
ללא תרומה כספית - אלא אם יבחרו לתת זאת מעצמם, אך עם הסכמה מלאה להשתמש בתוצר לצורך תיקי עבודות.
אשמח בשלב הראשון לשמוע ממכם בהודעות פרטיות (בפייסבוק או במייל) על משפחות שרוצות לקיים אירוע כזה או אחר (חתונה, חינה, בר\בת מצווה, יום הולדת, יום כיף לקבוצה או בודד וכדומה...) אך הן אינן יכולות להרשות כאלו לעצמן.
לפי הסיפור אנסה לארגן כח אדם שיעזור עד כמה שניתן להגשמת אותו חלום ולעשות מעשה טוב לאחרים ושיגרום לנו להרגשה טובה יותר - שעשינו משהו טוב יותר!
בנוסף, אם אתם מרגישים שאתם רוצים לתרום אשמח לשמוע ממכם, אשמח שתעזרו לי ושביחד נגשים חלומות!
* אנא שתפו בלוג זה עם החברים ובני משפחותייכם - כל שיתוף אחד יכול לגרום למשפחה קשת יום להיות שמחה ברמות שקשה להבין.
לדף הפייסבוק שלי: https://www.facebook.com/yehonatan.devorkin
כתובת המייל שלי: devorkin@gmail.com
